בנם של לונה ומנחם. נולד בל' באב תש"ט (25.8.1949) ביהוד. הבן הצעיר במשפחה ולו אח וארבע אחיות.

יצחק, שכונה איציק בפי משפחתו וחבריו, גדל והתחנך ביהוד. כבן הזקונים נהנה מפינוק רב שהרעיפו עליו שאר בני הבית ומיחס מיוחד מצד אימו. כבר בצעירותו הפגין חוש הומור מפותח.

למד בבית ספר יסודי בעירו, ובגיל שלוש-עשרה החליטו הוריו שמוטב שילמד מקצוע, ולכן שלחו אותו להיות שוליה של צורף. במסגרת זו היטיב לעצב ולהכין תכשיטים.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל השריון. לאחר שעבר קורס נהגי זחל"ם (רכב קרבי משוריין), שירת בתפקיד זה.

בפרוץ מלחמת ששת הימים ביוני 1967 סופח ליחידת הנח"ל המוצנח ושירת בקיבוצי הנגב הצפוני-מערבי, סמוך לרצועת עזה. בין השאר במסגרת תפקידו פטרל מדי בוקר בשטחים החקלאיים של קיבוצי האזור טרם בואם של חברי הקיבוצים לעבוד, כדי למנוע הנחת מוקשים בידי האויב.

בתקופה זו הכיר בקיבוץ כפר עזה את אילנה. היא חיפשה אותו כדי למסור לו הודעה, ומשמצאה אותו החלו לדבר ונוצר ביניהם קשר ראשוני. מאז נפגשו מדי ערב לשוחח. בשנת 1971, זמן-מה לאחר שהשתחרר מצה"ל, נישאו. תחילה גרו אצל הוריו ביהוד ולאחר מכן קנו דירה בעיר. איציק חזר לעבוד אצל הצורף שעבד אצלו בימי נעוריו.

באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גויס לשירות מילואים בחזית הדרומית. בין היתר השתתף בצליחת תעלת סואץ ובקרבות "החווה הסינית" במערב חצי האי סיני, ובהם נחשף למראות קשים מאוד. לאחר המלחמה נשאר עם הכוח הצבאי בסיני במשך כחצי שנה.

רעייתו אילנה סיפרה שעם שובו מהמלחמה חל בו שינוי ניכר. אף שהמשיך בשגרת חייו, סבל מסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

בשנת 1974 פתח ביהוד בית מלאכה וחנות לתכשיטים עם בן דודו, שגם הוא עסק בתחום. בית המלאכה התמחה בייצור תכשיטי כסף וכלי נוי מנחושת, ולכן נקרא "הגלריה לאומנות הנחושת איציק". בכישרון רב ייצר תכשיטים ותמונות נחושת מרהיבים ביופיים. רעייתו סיפרה ש"חיידק הנחושת" היה חלק בלתי נפרד מחייו.

לבני הזוג נולדו שני בנים – אבירם ואיתמר. שמחה רבה חש עם לידתם. הקשר שלו עם ילדיו היה קרוב, קשר של חברוּת ולא רק של אב ובן, והוא רצה להעניק להם הכול גם בזמנים של קושי כלכלי. לרגל בר המצווה של איתמר נסעו בני המשפחה לטיול של חודש בארצות הברית. כדברי אילנה, איציק היה אב נהדר ובן זוג אוהב, מחזר, ג'נטלמן ומפרגן. באופן קבוע העניק מתנות לה ולבנים, ולימי הולדתה הקדיש לה מכתבים מרגשים וברכות יפות.

בשנת 1986 נסגר העסק, ומאז עבד כסוכן מכירות.

בתום יום העבודה המשיך לעסוק בתחביבו המשמעותי - ליצור תמונות מנחושת ותכשיטים בחדר העבודה בביתו. האזנה למוזיקה הייתה תחביב נוסף שלו. הסגנונות האהובים עליו היו ג'אז וקאונטרי.

הקשר עם הוריו ואֶחיו היה מצוין, ולאורך השנים שמר על קשר קרוב עם חבריו מהשירות הצבאי. איציק, אדם טוב ובעל נפש של אומן, היה אהוב על הבריות. כיבד את הזולת והתחבב על כולם.

יצחק (איציק) כהן נפטר ביום כ"ה בניסן תשס"ט (18.4.2009). בן חמישים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין ביהוד. הותיר אישה, שני בנים, נכדים, אח וארבע אחיות.